הבלוג של תמי יערי

אנשים יקרים שלום וברכה

בעוד כמה ימים נזכה כולנו, כבכל שנה, לחוג את הפורים.
מה נשתנה הפורים הזה מכל הפורים ? ומכל שאר הלילות ?
עבורי, זוהי שאלה של ממש.

אני אסביר את עצמי: כבר לפני כשבועיים התנהל בבייתי דיון אם נכון הוא וראוי למלא אוזני המן בשוקולד, או שצריך לדבוק במסורת הפרג או התמרים. זה דיון רציני, היו דעות לכאן ולכאן, בעד המסורת ובעד הזרימה החופשית ביחד עם הטעם המתחלף.

כידוע לכולנו, כל חג ומועד יהודי מצטיין בדיונים קולינאריים מעוררי מחשבה (ותיאבון). בדרך כלל, ההחלטות וההכרעות באשר הן מסתכמות במאבק נוסף בתוספת הקלוריות ובהתאוששות קצרה עד לחג הבא. מי שלמשל עוד לא הספיק להתאושש מהסופגניות והלביבות....כדאי שימהר.

עכשיו נחזור לשאלה,
השאלה היא, מה מעבר לזה? מעבר לאוכל, ומעבר לילדים שובי הלב בשלל התחפושות: ליצנים בני שנה, שודדי ים, מלכים ואינדיאנים, וכמובן – המוני גיבורים/ות ולוחמים/ות שיוצאים ממשחקי המחשב ועולמות הפנטזיה של סרטי הקולנוע.
מעבר לזה, הפורים הזה, בשבילי, הוא הזדמנות למה ?
מגילת אסתר ומשחק התחפושות, הם שער. שער למה?
בעוד רגע זה מגיע, כמו בכל חג, השער נפתח ומזמין כל אחד ואחת מאתנו לחוויה, להבנה ולגדילה נוספת.
האם נתתם כבר את דעתכם, הפורים הזה, איזה מן שער הוא – עבורכם ?

מה, חשבתם שפורים זה רק לילדים?
תחפושות, תמיד היו נושא עמוק...

כמעט כל החיים אנו מסתובבים סביב השאלה של "תוכו כברו" - כלומר עד כמה מה שנראה מבחוץ הוא גם מה שיש בפנים ? זה באמת מה שזה נראה ? או שמסתתר שם משהו אחר...
כל עולם הפרסום והשיווק עוסק בטכניקות של איך להציג מוצרים, או להתחפש לדבר שאנחנו לא נוכל שלא לקנות. התחפושת של מוצר (כלומר איך שהוא מציג את עצמו) מכוונת את עצמה למה שאנחנו כמהים לו, אפילו אם לא עלה בדעתנו שלזה אנחנו כמהים: לכוח, לביטחון, לתחושה של הצלחה, לתחושה שאנחנו אהובים וכו'. יש מי שיודע לתרגם את הכמיהות המאוד בסיסיות של כולנו לרכישה למשל דווקא של רכב כזה ולא אחר, או של מברשת שיניים מסוימת. איך דבר מציג את עצמו, מה זה מפעיל אצלנו, האם ההצגה הולמת את מה שהוא באמת, כל אלו הן שאלות מרתקות וחשובות ביותר בפיענוח נכון של החיים.

גם אנשים, כמו מוצרים, מתחפשים בצורה כזו שקשה לנו מאוד לומר להם לא.

שאלה מאתגרת עוד יותר, היא עד כמה אני בעצמי בתחפושת ? האם הדמות שבניתי לעצמי היא באמת מה שאני ? אולי פעם התשובה הייתה כן, ועכשיו כבר לא....אולי הגיע הזמן לשנות תחפושת. ואולי, מעולם עוד לא נתתי לעצמי את הרשות להיות מה שאני באמת...
אולי יש לי כמה תחפושות ורק חלק מהן או אחת מהן באה לידי ביטוי בחיי ?

ככל שאנחנו מעמיקים לתוך הפורים, מתברר שלא מדובר בחג לילדים בלבד, ולא רק בחג של הרבה רעש (מהרעשנים..) ובלאגן שמח.

רוצים להיענות למשחק פורימי ?
(האמיצים עונים מיד: כן! יהודים טובים עונים בשאלה זהירה: במה מדובר?)
אז לאלו שענו כן: הנה מספר שאלות. אחרי כל שאלה, אתם עוצמים את העיניים ומקבלים – במראה או בידיעה את התשובה, ולא מתחילים להתווכח אתה. ככה זה בא, בפנים, ללא כל מאמץ.

מוכנים ? בהצלחה!
שבו רגעים בשקט, תתכנסו בעצמכם ותיקחו כמה נשימות. בנחת. יש זמן.
עכשיו תעברו לשאלה הראשונה:
1. בחיים שאני חי/ה כרגע, אם הייתי מסתכל/ת על עצמי כמו שמסתכלים על מישהו אחר מבחוץ, כמו מה אני נראה/נראית ? (כל דימוי ותחפושת מותרים, העיקר שזה אמתי...קחו כמה רגעים לעצמכם ותענו עכשיו. עדיף לא לעבור עדיין לסעיף הבא)
2. לאן זה מוביל אותי? (כל דימוי ותחפושת מותרים, העיקר שזה אמתי... קחו כמה רגעים לעצמכם ותענו עכשיו.)
3. השאלה הזו מופנית אל הלב שלכם בלבד: לב יקר שלי, האם יש איזו דמות/תחפושת שלי עצמי, שתגרום לי אושר, שאתה רוצה להראות לי ? (כל דימוי ותחפושת מותרים, העיקר שזה אמתי...קחו כמה רגעים לעצמכם ותענו עכשיו.)

מקווה שנהניתם.

יש לי המלצה נוספת לחג:
כידוע, שתיים ממצוות החג הן משלוח מנות ומתנות לאביונים. זוהי הזדמנות נהדרת לפקוח עיניים ולב ולהעניק משהו (ביקור, עזרה טכנית, ספר, פשטידה, בקבוק יין ושוקולד...מה שבא לכם) למישהו שזקוק לזה, או למישהו שהוא לא במעגל הברור מאליו שלכם (משפחה וחברים). זו מתנה נהדרת – קודם כל לעצמנו, לצאת רגע מהמרוץ ולהפתיע בנתינה מיוחדת. אין לי ספק שתקבלו מיד במתנה תחושת זכות ורגע מיוחד.

חג שמח! באהבה רבה,

תמי אור-יערי