תקשור, הילינג, הגשמה עצמית - תמי יערי

אם הייתי אומרת לכם שבתוך הגוף של כל אחד ואחת מאיתנו יש מיליוני יצורים קטנים, חלקם "טובים" ואפילו נחוצים לנו, וחלקם הרסניים עד כדי השמדה שלנו...הייתם בודאי אומרים...שהשתגעתי. שאני עסוקה במדע בדיוני. שאני הוזה וממציאה אגדות.

מודעות עצמית – זה בין השאר, להסכים לקבל את מה שישנו במציאות. 

אבל בכל זאת, יש מישהו מביננו שנכון למאה ה 21 ולא מקבל את קיומם של החיידקים ? למה ? בגלל המצאת המיקרוסקופ ? או בגלל שגידלו אותנו להאמין שלקבל את קיומם של החיידקים – זה נורמאלי. כי עובדה, שיש דברים שכולנו מקבלים, כמו קווארקים – חלקיקים הנמצאים בתוך ההאדרונים – חלקיקים הנמצאים בתוך גרעין האטום...למרות שלא ממש ראינו אותם! לא באופן אישי ולא במיקרוסקופ, אולי ראינו באיזו הדמיה.

אבל, אנחנו סומכים על כמה מדענים, שטוענים שהם יכולים להסיק על קיומם של החלקיקים האלה. אגלה לכם דבר: שבתורת הסוד של מסורות מיסטיות שונות, היה ידוע על קיומם של החלקיקים המזעריים זה אלפי שנים לפני גילויים על ידי המדענים. כי יש דברים שהם ברורים כשמש ליודעי הנסתרות, ואין צל של ספק באשר להימצאותם, גם אם טרם הומצא המכשיר ש"יוכיח" את קיומם למחשבה האנושית.

האם לא הגיע הזמן, שהמחשבה הספקנית, לא תמהר לפסול את מה שמספרים לה אנשי הרוח על מבנה המציאות ? מודעות עצמית – זה בין השאר, להסכים לקבל את מה שישנו במציאות. 

פעם אנשי הדת היו שורפים את הנשים שידעו לרפא בעזרת צמחים. כמה כאב, סבל ועוול נגרם לאותם המרפאות, על ידי מי שאז התיימר לקבוע מה קיים ומה לא. עברו כמה שנים, ועכשיו אותן הנשים היודעות את תורת הצמחים נקראות נטורופתיות ואנשי הדת מבקשים מהן מזור בעת הצורך. שלטון הדת מתחלף לעיתים בשלטון השכל "המדעי". כמו שבימי הביניים הופעל לחץ אדיר הכולל גם הנמכה ובוז (אם לא סכנה של ממש) כלפי כל מי שתפס/ה את המציאות אחרת מהמקובל, כך עדיין גם היום ! גם היום, באופן כוחני יש מי שחושבים שלהם המונופול על קביעת גבולות המציאות. כולנו יוצאים מזה נפסדים. כל תחומי החיים: הרפואה, המדע, הפסיכולוגיה, הטכנולוגיה, החברה והחינוך – כולם יכלו להתקדם הרבה יותר מהר אם היו קשובים בפתיחות לידע של רואי הנסתרות.

כשהעזתי מתוך נאמנות עצמית שלא מוכנה להתפשר על הידיעה שלי ועל הביטוי החופשי שלה לדבר על חלק קטן מתפיסת העולם שלי, הגיע לתדהמתי שטף של תגובות תומכות מהציבור הרחב. כמו התפרצות של נהר עצום של ידע מודחק שירד למחתרת בהשפעת שלטון השכל. כולנו הפנמנו כאנושות את החלוקה השרירותית והמוטעה לחלוטין של "הקיים" וה"אגדתי" על פי שלטון השכל. עד כדי כך, שכל פעם שאנחנו פוגשים ברמה האישית ביותר תכנים "שיצאו מהנורמה": ידיעת נסתרות, מסרים, מלאכים, חלומות מיסטיים, מפגשים עם נשמות ועוד ועוד, אנחנו נוטים להטיל ספק בשפיות דעתנו !!! הייתם מאמינים ? במקום להטיל בעצמנו ספק, היינו צריכים להטיל ספק במה שסיפרו לנו על המציאות! פתאום, כשהעזתי לחלוק בפומבי חלקיק מתפיסת העולם הרחבה שלי, קיבלתי המוני תגובות של תמיכה, של הודיה ושל שיתוף ! מתברר שהמוני אנשים חווים חוויות שהם לא מעזים לחלוק עם אנשים אחרים.

מתברר, שאי שם, בנבכי התודעה, ובמפגש האישי ביותר של אנשים רבים עם החיים, לא כבתה האש. כמעט כולם יודעים, שאנחנו לא באמת יודעים...שאנחנו לא באמת יכולים בשלב זה לקבוע נחרצות מה ישנו באמת ומה הוא בגדר אגדה, או דמיון. יותר מזה, אנחנו אפילו לא באמת יודעים מה מעמדו האמיתי של הדמיון: כלומר, שיכול להיות שהוא כלי שמצביע על מציאויות קיימות, ולא רק כלי המייצר בדיה או אשליה.

מודעות עצמית – זה בין השאר, להסכים לקבל את מה שישנו במציאות, אפילו אם המחשבה השיפוטית מתקשה בכך. 

הדרך הנכונה כדי לקבוע מהם מרכיבי המציאות מתחילה מפתיחות, מנכונות ללכת מעבר לקונספציות מקובעות, מהרחבה, מהגמשה ומעידון של הקליטה החושית והעל חושית. כדי להכיר את המציאות לעומקה נדרש ניסיון אישי עצום ורב מימדי, מהסיבה הפשוטה שהמציאות עצמה היא רב מימדית ועשירה באופן אין סופי. לאושרנו הגדול המדע הגיע לנקודה בו מדענים יודעים שרב הנסתר על הגלוי. עכשיו אנחנו מחכים שמבנה האישיות שלנו יקבל את העובדה הזו, ויגיב בפתיחות ובנכונות ללמידה נוספת.

בבית הספר של המרכז הרוחני יושבים אנשים מכל הארץ, ומכל תחומי העיסוק למיניהם. אנשים מגילאים שונים, מרקע סוציו אקונומי שונה. מה אם כן המכנה המשותף שלהם ? אחד מנקודות המפגש בין כולנו זו הבשלות לצאת למסע לחקר המציאות. הפעם מסע אמיתי, שלא מתכסה ומתגונן מאחורי הנחות סגורות מראש – על מה שקיים, על מה שנמצא ועל מה שהוא מחוץ לתחום. מסע לחקר המציאות העושה שימוש בכל חושינו. איזו חוויה של תיקון לאנושות !!! כמה אומץ נדרש מהאנשים שמוכנים להתחיל מההתחלה, מהבירור הראשוני: מה ישנו ? הפעם אנחנו ניגשים עם מחשבה בהירה וגם עם לב פתוח וגם עם קליטה על חושית וגם עם רגישות פיסית.

מסופר על ארבעה עיוורים שמנסים לקבוע את מבנה העולם במישוש. הם נתקלים בפיל. אחד אוחז בחדק של הפיל, אחד נוגע בבטן, אחד ברגלו של הפיל, אחד בזנב. אומר האחד: העולם הוא כמו צינור ארוך ! מה פתאום, אומר השני: העולם הוא כמו משטח רחב חמים ורך. כולכם טועים, אומר השלישי: העולם גרמי ואנכי. אומר הרביעי: מה קורה לכם? הרי ברור שהעולם הוא מין חבל עם כמה שערות בקצה...